המערכת יחסית, להפתעת אנשים רבים, נשארה פתוחה(!) וככה זה ישאר.
מדברים על חתונה אבל דיבורים בקטנה, החלטנו שזה יהיה בחורף. לא ידוע בחורף של איזו שנה, אבל בחורף.
היא לא מוכנה לשמלה לבנה, לי לא אכפת. היא תהיה יפהפיה לא משנה באיזו שמלה.
לגבי חליפה עבור עצמי, רק שחור. הסכמנו על זה פה אחד.
לא יהיה כומר / רב בחתונה. נעשה את המסיבה כאן בארץ, ואת התעודת נישואין נקבל בחו"ל כשנטוס לאחר מכן.
אנחנו רוצים ילד. מאוד. נותנים למזל לעשות את שלו.
עזבתי את הלימודים, בכללי את כל המקצוע. פשוט יצא לי מכל החורים, כנראה.
חוץ מזה, שבגלל המקצוע הגב שלי החמיר, וזה פשוט לא שווה את זה. אני חודשיים לא בתחום, עובד מהבית, יוצא להתאמן ישן נכון אוכל נכון.. השינוי לטובה מורגש.
היה לי יום הולדת שבוע שעבר, אשכרה כבר 28. שיט. גבריאלה הביאה לי את הבושם האהוב שלי עלייה. זה גרם לי לצחוק ולסמן ברשימה הדמיונית שיש לי בראש, את סיבה #986862 ללמה אני אוהב אותה.
לקח לי זמן, מוצדק או לא זה לא משנה, אבל אחרי 4 וחצי שנים של מלחמה לא מפסקת עם הנכות שלי (עדין המילה הזו מעבירה בי חלחלה. סליחה.) אני הצלחתי לקבל את עצמי כפי שאני, היום.
הבנתי סופית שלא משנה מה אני אעשה, לחזור לאיך שהייתי פעם לא יקרה. וזה בסדר, החיים ממשיכים ובמרוצת השנים, יצא שאני אחיה כאדם הנעזר בכסא גלגלים כמות הרבה יותר גדולה של שנים, מאשר ה23 וחצי שנים הראשונות בחיים שלי.
חרטה פילוסופי כרגיל, מה לעשות. 2 ורבע בלילה ואני מסטול ויש לי בדיקת ראיה ב11 בבוקר. אולי הגיע הזמן שאני אפסיק להתכחש למשקפיים שלי. עדשות זה אחלה אופציה.
את האופנוע מכרתי, השארתי את הקסדה למזכרת.
אולי מתישהו בעתיד ארכב שוב. כרגע אני רוצה לבנות משפחה, ויהיה נחמד לא למות בפתאומיות באמצע התהליך..
הוכחתי לעצמי (ולרבים אחרים) שלמרות שהרגליים שלי חסרות כל תועלת אפשרית, שימו אותי על אופנוע? בהצלחה לעקוף אותי.
האריה שבי מסוגל סוף סוף ללכת לנמנם.
חשבתי שאולי אכתוב יותר או פחות.. אני עייף. אולי מחר.
היא אמרה כן, והיא כל כך אהבה את הטבעת שבמשך כמה שבועות היא רק דיברה עליה והראתה אותה לכל אחד/ת שנתקל בדרכה. (סיבה #526454 למה אני אוהב אותה)
המערכת יחסית, להפתעת אנשים רבים, נשארה פתוחה(!) וככה זה ישאר.
מדברים על חתונה אבל דיבורים בקטנה, החלטנו שזה יהיה בחורף. לא ידוע בחורף של איזו שנה, אבל בחורף.
היא לא מוכנה לשמלה לבנה, לי לא אכפת. היא תהיה יפהפיה לא משנה באיזו שמלה.
לגבי חליפה עבור עצמי, רק שחור. הסכמנו על זה פה אחד.
לא יהיה כומר / רב בחתונה. נעשה את המסיבה כאן בארץ, ואת התעודת נישואין נקבל בחו"ל כשנטוס לאחר מכן.
אנחנו רוצים ילד. מאוד. נותנים למזל לעשות את שלו.
עזבתי את הלימודים, בכללי את כל המקצוע. פשוט יצא לי מכל החורים, כנראה.
חוץ מזה, שבגלל המקצוע הגב שלי החמיר, וזה פשוט לא שווה את זה. אני חודשיים לא בתחום, עובד מהבית, יוצא להתאמן ישן נכון אוכל נכון.. השינוי לטובה מורגש.
היה לי יום הולדת שבוע שעבר, אשכרה כבר 28. שיט. גבריאלה הביאה לי את הבושם האהוב שלי עלייה. זה גרם לי לצחוק ולסמן ברשימה הדמיונית שיש לי בראש, את סיבה #986862 ללמה אני אוהב אותה.
לקח לי זמן, מוצדק או לא זה לא משנה, אבל אחרי 4 וחצי שנים של מלחמה לא מפסקת עם הנכות שלי (עדין המילה הזו מעבירה בי חלחלה. סליחה.) אני הצלחתי לקבל את עצמי כפי שאני, היום.
הבנתי סופית שלא משנה מה אני אעשה, לחזור לאיך שהייתי פעם לא יקרה. וזה בסדר, החיים ממשיכים ובמרוצת השנים, יצא שאני אחיה כאדם הנעזר בכסא גלגלים כמות הרבה יותר גדולה של שנים, מאשר ה23 וחצי שנים הראשונות בחיים שלי.
חרטה פילוסופי כרגיל, מה לעשות. 2 ורבע בלילה ואני מסטול ויש לי בדיקת ראיה ב11 בבוקר. אולי הגיע הזמן שאני אפסיק להתכחש למשקפיים שלי. עדשות זה אחלה אופציה.
את האופנוע מכרתי, השארתי את הקסדה למזכרת.
אולי מתישהו בעתיד ארכב שוב. כרגע אני רוצה לבנות משפחה, ויהיה נחמד לא למות בפתאומיות באמצע התהליך..
הוכחתי לעצמי (ולרבים אחרים) שלמרות שהרגליים שלי חסרות כל תועלת אפשרית, שימו אותי על אופנוע? בהצלחה לעקוף אותי.
האריה שבי מסוגל סוף סוף ללכת לנמנם.
חשבתי שאולי אכתוב יותר או פחות.. אני עייף. אולי מחר.