"הרגל שלך רועדת" היא אמרה לי, גאה בעצמה אחרי אקט מעולה שחווינו.
"אה, אוקיי" אמרתי בחיוך, כי לא הרגשתי.
"אתה מרגיש את זה בכלל? את הרעידות?" בחיי שהאישה הזו קוראת מחשבות.
"לא, אבל זה נחמד." היא חייכה מהמילים שלי, ועקבתי עם העיניים אחר היד שלה, כשהיא העבירה את הציפורניים על הירך הפנימי שלי לכיוון מעלה, מעבירה לי צמרמורות בכל הגוף.
עוד ראונד ועוד אחד
קירות החדר ספוגים בריחות של שנינו, היא גונחת וזו מוזיקה לאוזניי.
תופס את הנשימות שלי ומאבד אותן מחדש בתוכה.
היא מדהימה ומטריפה לי את השכל.
היא כל מה שאי פעם רציתי בחיים האלה. דאמ.



















