מקלחת, להוציא את הכלבים.
כוס קפה ופייסל.
חד משמעי עשה לי טוב האימון.
לא קמתי בשעה כזו לאימון כבר תקופה ארוכה, התגעגעתי לזה.
הבוקר סוף סוף מרגיש באמת כמו בוקר.
השעה עכשיו 08:15, בעוד חצי שעה אני צריך להתחבר למבחן סוף סמסטר שלי בהידראוליקה.
לא למדתי אליו בכלל, אני אף פעם לא מרגיש סגור על עצמי עם החומר, אבל איכשהו הצלחתי להכין כמעט כל עבודת הגשה שהמרצה נתן.
השרירים שלי כואבים אחרי עבודה טובה, הקפה יצא לי מעולה ואני כבר לקראת הסוף שלו.
יש לי הרגשה טובה לגבי המבחן אפילו שלא התכוננתי, החתולה של גבי והכלבים שלי לאט לאט מתחילים להסתדר ולחלוק את הטריטוריה שלהם.
התקבלתי לעבודה באחד המוסכים של מטרו ואני רשמית מתחיל לעבוד עם התשוקה האמיתית שלי שהיא אופנועים, אני בראש טוב מהפייסל שעישנתי עד החצי שלו.
כל כך הרבה דברים יכולים ללכת לעזאזל במהלך היום הזה. באמת.
אבל שיהיה, אני כרגע נהנה מהבוקר הכי טוב שהיה לי מזה תקופה.
הציפורים מצייצות, יש שמש חורפית שעולה לאיטה, אני שומע מוזיקה בווליום נמוך כי אהובתי עוד ישנה בחדר השינה ואני לא רוצה להפריע לה.
כל עקבה לטובה, ואחרי על ירידה מגיעה עליה, וכל דבר שעולה גם חייב מתישהו לרדת למטה.
המטרה, בעוד 3 שנים כבר לא אהיה בארץ הזו.
אף פעם לא חשבתי מה אני באמת רוצה מהחיים שלי, עד לאחרונה.
והיה מספיק בדחיפה קטנה, שהרגישה כמו נפילה מצוק למען האמת, כדי שאצליח לראות בבירור איפה אני נמצא בעוד 3 שנים מהיום.
אין לי עדין את כל האמצעים, אבל זה גם למה דבר כזה לא קורה ביום.
השעה כרגע היא 08:30, אני מאמין שכאן אסיים.
נהנתי להעביר חלק מהבוקר שלי בכתיבה, רנדומלית וכנה ומשעשעת.
יאללה, מבחן קל שיהיה לי.
;){kind=link}