שאלתי אותה בזמן שהכנתי קפה לשנינו בשתיים בלילה.
בלי מילים, ברוטינה שהתרגלנו אליה, היא באה ולקחה את הכוסות למזנון הקטן מול הטלוויזיה ואני דחפתי את עצמי בכיסא שלי אחריה.
"אני לא יודעת."
ענתה לי ולחצה הפעל על הפרק האחרון של כתום זה השחור החדש.
"אני רוצה להשאר."
היא אמרה לי כשהפרק נגמר.
חייכתי אליה וראיתי את ההחלטה לאט לאט מתגבשת אצלה.
"אשאל אותך שוב בבוקר, לפי זה נראה."
חיבקתי אותה דקות ארוכות, כשהיא מכורבת לתנוחת עובר בין הידיים שלי. נישקתי אותה ברכות, מעביר אצבעות על העור הרך של הפנים שלה, שואף לתוכי את הריח שלה, ורדים מהולים בריח וניל עדין.
בחשיכת הלילה בחדר השינה שלנו אני מסתכל עליה, ואני יכול להשבע שהיא האישה היפה ביותר שראיתי בחיי.
כל הקימורים שלה נכונים. הקול שלה.. וואו אני יכול להקשיב לקול שלה שעות, וכל פעם מחדש אהנה מאיך שהוא נשמע.
"לילה טוב לך."
אמרנו פה אחד, היא צחקקה ואני סתם חייכתי בלי קול.
נשקתי לה שוב, והיא הסתובבה לצד השני ונרדמה.
"את בטוחה שאת רוצה להשאר?"
שאלתי אותה בזמן ששוב הכנתי לנו קפה, הפעם היום בעשר בבוקר.
אותה הרוטינה, הפעם לפינת אוכל במטבח.
היא לא ענתה ישר, חשבה קצת, והנהנה.
"אני אשאל שוב, את בטוחה שאת רוצה להשאר?"
"כן."
היא יישרה מבט לתוך העיניים שלי, ידעתי שהיא דוברת אמת.
"אז כדאי שאבטל את ההובלה.." אמרתי בחיוך וראיתי את הסומק מציף את הלחיים שלה.
היא מזל קשת.
או שאתה אוהב אותה או שלא. אין אמצע.
ואם אתה אוהב אותה, תדע ששום רגע לצידה, לעולם לא יהיה צפוי.
;){kind=link}