עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
בן 25
אגוצנטר ומונוגלומן, כנראה אפילו לא בצחוק
גר באיזה חור נידח בארץ שלנו
יוצא יחידה קרבית ששיבשה לי את השכל
גר שלוש דקות מחוף הים
ואם מתישהו יהיה לכם מספיק משעמם, בבקשה:
Leon.sun19@gmail.com
חברים
שילהAnastasiaאחת שיודעתמיכלIM ALMs.death
נושאים
אמא  (1)

תודה

14/09/2019 21:30
Lee.
"איך קראתם לו?"
-"ליאון."
"מה?"
-"ליאון."
"אשכרה?"
-"כן!"

מישהי שהכרתי לפני כמעט שלוש שנים כשהייתי בשיקום אחרי התאונה, ילדה בן בכור לפני פחות מחודש.
שמרנו על קשר טוב כל הזמן הזה, ולהתחשב בעניין שאנחנו גרים באותה עיר, זה לא היה מסובך מידי. 
היא שברה את האגן שלה בתאונת גלישה ונכנסה לדכאון כשאמרו לה שהדרך היחידה בשבילה להביא ילד, זה דרך פונדקאות.
אפשר לקתלג את המקרה שלה כ"נס רפואי", או פשוט כטעות של הרופאים.
הבן זוג שהיה איתה אז, היום מחזיק את הבן המשותף שלהם. 
שהיא החזיקה בבטן והיא ילדה בלידה רגילה וקלה, ללא שום ניתוח וללא שום התערבות חיצונית. 

הם החליטו לתת לילד את השם שלי, ליאון.
להגיד שציפיתי לזה? ממש לא. אפילו לא קרוב. 
אבל לפי המילים שלה, כשכל החברות שלה אמרו לה "לא נורא" ו"הכל בסדר", אני הייתי היחיד למעט הבן זוג שלה, שדחף אותה קדימה.

"לפעמים אתה לא מבין כמה כוחות יש בך. כל כך הרבה, שאתה מציף בהם אחרים." 
כן, הסמקתי כמו ילדה בת 15 שהקראש שלה הסתכל לכיוון שלה וגילה על קיומה. 
אפילו גמגמתי משהו שנשמע כמו תודה. 

אז כן יש צדדים חיוביים לתאונות דרכים. 

וואו המשפט הזה יצא מעוות.
IM AL
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון