עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
בן 25
אגוצנטר ומונוגלומן, כנראה אפילו לא בצחוק
גר באיזה חור נידח בארץ שלנו
יוצא יחידה קרבית ששיבשה לי את השכל
גר שלוש דקות מחוף הים
ואם מתישהו יהיה לכם מספיק משעמם, בבקשה:
Leon.sun19@gmail.com
חברים
שילהAnastasiaאחת שיודעתמיכלIM ALMs.death
נושאים
אמא  (1)

באמצע כביש 4

27/03/2018 20:34
Lee.

בגדול, הייתי מפקד בגבעתי וב8 חודשים האחרונים שלי הייתי סמל טירונים. 

 

היום פגשתי מישהו שהיה חייל שלי כשהייתי סמל. שהיום הוא בעצמו כבר משוחרר. 

זה היה מצחיק המפגש הזה. בתחנת דלק על כביש 4. 

 

היו לו כמה שניות שבהן הוא בהה בי בהלם, ובאמת שאני גם לא מאשים אותו. מעולם לא פרסמתי בשום מקום על התאונה שלי או על המצב הפיזי שלי אחרי התאונה. ככה שלא היה לו איך לדעת. 

 

"אחיי!!!" חיוך של טמבל וחיבוק דב שכמעט שבר לי צלע. 

 

התחלנו לדבר ולהשלים פערים. מסתבר שבתוך דור אלון היה עוד מישהו שהיה חייל שלי והוא קנה לשניהם קפה. 

ארוסתי גם הייתה בפנים בזמן הזה, גם היא קנתה קפה. 

 

אז תפסנו שולחן ארבעתינו ושניהם התחילו לספר לה בהתלהבות יתרה, על איך שנהגתי להתעלל בהם. 

"הוא, זה, היה נינג'ה. יושבים בפינת עישון בשעת ט"ש, מאחלים לו מוות איטי ביסורים, פתאום הוא דופק לך קפיצה מהגגון המזדיין הזה של השולחן קק"ל ומתחיל להריץ אותנו. בשעת ט"ש!" אחד מהם סיפר ואני חייכתי בגאווה. 

"אנשים מתקלחים. סגרנו שבת בשטח כמו שרמוטות. מסריחים באמא מסריחים. זה נכנס לך למקלחות, עם ציוד קרב וצבעי פנים, דופק לך 7 זוז. מה הבעיות שלך?!" השני סיפר ואני התחלתי לצחוק.

היא הסתכלה עלי מזועזעת ומילמלה משהו שנשמע כמו "חירניקים חולי נפש" 

"פייר, בשבירת דיסטנס החזרתם לי על הכל." אמרתי וכולם צחקו. 

 

זה באמת היה מדהים, המפגש הקטן והרנדומלי הזה באמצע כביש 4. 

זה החזיר אותי אחורנית, לאחת התקופות היותר טובות שהיו לי. 

הלוואי והייתי יכול להחזיר את השעון אחורה ולעשות את השלוש שנים האלה מאפס. 

עם אותם האנשים, באותם מוצבים שהגטו נראה מטופח ויוקרתי לידם. עם הכל. 

 

אף אחד משניהם לא חקר מה קרה לי, רק בקטנה מלמעלה, לדעת למה. 

אהבתי את זה. 


edya
edya
27/03/2018 21:57
המפגשים הקטנים האלה מהממים בעיניי.. אני אוהבת שהם קורים לי. זה מעלה לי חיוך לכל היום :)
Lee.
28/03/2018 10:35
כנ"ל:)
הדס
28/03/2018 06:52
לא היו לי זכרונות טובים מהמפקדים גם שזה התפקיד שלכם היה יותר מתאים לכם בית ספר למשחק כי לפי איך שהרגשתי עשיתם עלינו טסטות.. טוב אולי זאת רק אני אבל לי אין חוויה נעימה מהטירונות. מחכה לפגוש אותם.. בהתחלה אכעס ואולי אחרי אצחק.. אם התנצלו :)
Lee.
28/03/2018 10:37
חחחח שמעי, להיות מפקד טירונים זה 70% משחק, 30% להוציא את כל המרמור החוצה...
חוץ מזה, מפקדים ב02 הם די בדיחה.. יצא לי לפגוש כמה כאלה והם כל כך מנסים להעתיק מלוחמים שזה מדהים.
רוב החיילים שהיו לי, אגב, היום חברים טובים שלי :)
אחת שיודעת
28/03/2018 10:49
לא שאלו כניראה כי זה היה מפגש ככ אמוציונלי.!...
זה מדהים המפגשים האלו . התקופות הככ משמעותיות האלו.
כניראה היית חשוב להם!!!
Lee.
28/03/2018 12:43
זה בהחלט מדהים :)
חחחח כנראה שכן, הייתי איתם 8 חודשים, שזה די הרבה. גם אני לא יודע איך זה עובד ב02, אבל אצל לוחמים הסמל הוא סוג של דמות הערצה של כל החיילים. אני זוכר הסמל שלי, שהוא היה הסבא שלי (הוא אוג 10, אני אוג 12) היה אחד שבא אחרי שנה בקו מבצעי וראה דברים. וכולם תמיד רצו שהוא ידבר ויספר להם דברים. כי לרוב המ"כים הם צעירים שהרגע סיימו הכשרה ונשלחו לביסל"ח בלי יותר מדי נסיון תכלס.
אבל מה שכן ועל זה אני חותם לך, היו לי שבועות שהייתי מוותר לישון בהם, ודואג לכל הבקשות הכי מוגזמות והזויות שהיו מגיעות אלי מהם.
המטרה שלי הייתה להשאיר חותם כלשהו, בין אם זה להקפיץ אותם באמצע המקלחות, ובין אם זה להוציא אותם מלו"ז ולדבר איתם, להכיר אותם, לעזור להם עד כמה שיכלתי.
אחת שיודעת
29/03/2018 06:59
זה נעשמע מדהים להשפיע על בנאדם ב8 חודשים ולעשות את זה חויתי.
האמת אני יכולה להגיד שאני לא כול כך מבינה בשפה ה"צבאית" לא חזקה בקיצורים חחחאבל אני מבינה מה היית עבורם זה מדהים
אני בשירות שלי הייתי מורה חיילת בפנימיות לנוער במצוקה.
יש 80 חילות כול מחזור שמתקסלות מתוך אלפים
אני ועוד 4 חיילות קיבלנו דירה בפנימיה שלהם ופשוט גרנו איתם.
הייתי עם הקטנטנים אז מודה שהרשאתי לעצמי להוריד את המדים ולא ללכת לכול מיני חפירות של הצבא אבל זה להיות שם בשביל הילדים שהוציאו אותם מהבתים. עברו אונס והתאבדיות אלימות קשה.
ובעיקר להיות אחות גדולה. זה היתה התקופה הכי טובה בחיים שלי. !!!!!!!!!!

אחת מהחניכות שלי ביקרה אותי אתמול בעבודה:):) אני משוחררת כבר שלוש שנים...
Lee.
29/03/2018 20:17
חחחח אז ככה: מ"כים - מפקדי כיתות
ביסל"ח - בית הספר למקצועות חי"ר (חייל רגלים) שזה המקום שבו לוחמים עוברים קורס מ"כים.

ושמעי, מוריד בפניך את הכובע.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון